ארכיון פוסטים עם התג "אלטרואיזם"

סוציוביולוגיה והתנהגות פרו חברתית

יום שני, 1 בפברואר, 2010

בפסיכולוגיה החברתית ובביולוגיה דובר רבות על הגישה הסוציוביולוגית להתנהגות אלטרואיסטית.
על אף שבפסיכולוגיה עסקנינו, הגישה הסוציוביולוגית מתבססת דווקא על הברירה הטבעית של צ'ארלס דארווין.
סוציוביולוגיה היא נסיון להבין התנהגות חברתית לפי האבולוציה.

ריצ'רד דוקינס, כותב הספר הגן האנוכי, בני אדם הם מכונות שרידה שהגנים משתמשים בהם ושורדים בעזרתם.
בני אדם לפי דוקינס(וגם בע"ח) יאמצו התנהגויות שמשפרות את סיכויי השרידה שלהם.
התנהגות אלטרואיסטית היא ממבט ראשון מנוגדת לעקרונות האבולוציה, שכן הפרט לפעמים מוותר על עצמו לטובת הקרובים לו, עם זאת מספר חוקרים הצביעו על מגנונוים כמו בררת שארים.
בררת שארים אומרת שאנשים נוטים לעזור להישרדות של קרוביי משפחתם ובכך הם מגבירים את סיכוייהם של הגנים לעבור לדורות הבאים.

מנגנון ברירת השארים מסביר מדוע אנו עוזרים לבני משפחתינו.
מנגנון ההדדיות לעומתו מסביר מדוע ישנן התנהגויות אלטרואיסטיות לא כלפי בני משפחתינו.
לפי מנגנון הזה אנו מתנהגים כמו שהיינו רוצים שיתנהגו אלינו, בצורה של "אהבת לרעך כמוך".

דוקינס חילק את העוזרים לשלושה:
פתיים(עוזרים מתוך צפייה לעזרה בתמורה ולא זוכרים לה), רמאים(מקבלים עזרה ולא נותנים עזרה בתמורה) ונוטרי טינה(עוזרים רק למי שעזר להם).
סיכויי ההישרדות של נוטרי הטינה הם הגבוהים ביותר.

ישנן מספר ביקורות על השיטה הסוציוביולוגית.
אחת מהן היא שאפשר להסביר דבר והיפוכו.
בעצם, אפשר להסביר כל התנהגות לפי התיאוריה הזו, גם פרו חברתית וגם אנטי חברתית.
ביקורת נוסף המופנת כלפי הסוציוביולוגיים היא חוסר היכולת להוכיח את הטענות שלהם.
שכן, היא מתבססת על השערות של מה שהיה לפני מליוני שנים.
בעיה נוספת היא שישנם התנהגויות שלא ניתן לזקוף אותן לזכות הישמרות של גנים.
למשל סעד של קשישים.